חולים כרונים שמקומם הוא טיפול בקהילה נשלחים למיון כי אין אמצעים בקהילה

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 15 יוני 2014.

לפניכם סיפורו של אסף, על הצפיפות והעומס בחדרי מיון שנובעת מחוסר יכולת לקבל טיפול רפואי בקהילה פרט לשעות מוגבלות ביותר ועם מחסור מתמשך בתורים:

"קוראים לי אסף, אני אח ופרמדיק במגן דוד אדום, במרכז הארץ.

ישנה בעיה קשה עם הרפואה הראשונית בארץ, ולא, הכוונה לא לראשון לציון אלא למרפאות ולמכונים בקהילה.

חלק ניכר מהעומס על חדרי המיון נובע מהעובדה שבשעה מסוימת בצהריים, הרופא הולך הביתה, ולכן מפנים אנשים למיון. מפנים גם בעיות שאין איך לפתור אותן במיון, כמו בעיות כרוניות.

אנחנו מדינה עם אחד משירותי הבריאות הטובים בעולם, באמת. בלי ציניות. אבל במהלך עבודתי באמבולנס, יצא לי להיחשף לא פעם ולא פעמיים לשטויות שאנשים מגיעים בגללן למיון – תאונות דרכים שברור שאין בהן שום נזק לנפגעים, למשל – מחלה הידועה בשם 'ביטוחיטיס'. או למשל, חולים כרונים שמקומם הוא טיפול בקהילה (למשל, טיפול בכאב חריף יכול להיעשות גם במסגרת ביתית) ונשלחים למיון כי אין אמצעים בקהילה. לפעמים גם אין רצון.

כל המצבים האלו גורמים לתסכול בשני צדי המערכת. האחיות והרופאים במיון רואים שרוב רובם של המקרים המגיעים אליהם לא צריכים להגיע בכלל, ולכן גם למי שהגיע כשבאמת היה צריך – אין כבר כוח להתייחס, לפעמים.

כי מה אכפת לנו? גם ככה נקבל החזר מקופ"ח (שווה פעם לבדוק – כמה אנשים מגיעים למיון בלי הפניה, ועדיין לא משלמים מחיר מלא). או שפשוט נחייג למוקד האחיות של קופת חולים, נחרטט משהו, ויתנו לנו הפניה למיון בלי שאפילו ראו אותנו.

בטח – זה יותר זול לקופת חולים מאשר לפתוח מוקד לילה וסופ"ש רציני."

promo-june15

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s