- לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 16 יוני 2014.
לפניכם סיפורה של יפה בצלאל, שליוותה את בעלה עשרות פעמים לחדרי מיון. כמה משפטים קצרים על שנתיים של דאגה, סבל והמתנה אינסופית:
"החל מיוני 2011 הייתי עם בעלי לאחר אירוע מוחי ואפילפסיה אולי 20 פעם במיון, במספר בתי חולי במרכז.
כל המתנה – לא פחות מ-10 שעות.
בינואר השנה היינו בבית חולים עם חשש לאירוע מוחי נוסף. המתנו מ-12 בצהרים בחדר מיון.
לחץ נוראי, אין רופאים, צעקות, בלגן.
רק בשעה 10 בלילה בעלי אושפז במחלקה פנימית מאחר ולא היה מקום בנוירולוגית, ורק למחרת הועבר למחלקה."