לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 10 יולי 2014.
לפניכם סיפורה של א', סיפור קטן על כאב גדול ומצוקה גדולה, שיכול היה להיות מטופל הרבה יותר מהר אלמלא חוסר היכולת לקבל תור לפיזיותרפיה במשך חודשים ארוכים:
"במהלך אפריל 2014 אובחן כי יש לי וסטובוליטיס. דלקת מבוא העריה.
אחת מדרכי הטיפול היא פיזיותרפיה לרצפת האגן. קיבלתי הפניה דחופה לפיזיותרפיה.
בירושלים, העיר הגדולה ביותר בישראל, יש רק מרפאה אחת עבור כל הנשים החיות במטרופולין הירושלמי. והתור הדחוף הראשון שיש הוא ל… ינואר 2015.
אני חברה בקופת חולים מאוחדת, אך המצב דומה גם במכבי וגם בכללית. איך אני יודעת? בדקתי.
מיותר לציין עד כמה אני סובלת."
ידוע שהשירות הרפואי הוא רק למי שגר במרכז.
אני גרה בצפון.
בעלי זקוק להקרנות.
בכל הצפון !!! יש מכונת הקרנות רק בבית חולים רמב"ם.
התורים להקרנות פשוט בלתי אפשריים.
3 חודשים מחכים כדי להתקבל למומחה שיתחיל את התהליך ועוד הרבה שבועות אחרי זה – לתור להקרנות.
איך אפשר ככה?
יהודית, תודה על התגובה. אנחנו מזדהים לגמרי עם המצוקה :(
האם נוכל, ברשותך, לפרסם את התגובה שלך כאחד מהסיפורים שלנו? זה מאוד יעזור. ככל שיהיו לנו יותר סיפורים על החוסר במשאבים במערכת הבריאות, כך נוכל להפעיל יותר לחץ על הממשלה לקיים את ההבטחות של ועדת גרמן ולהוסיף תקנים ומכשירים לבתי החולים.