לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 21 ספטמבר 2014.

לפניכם סיפורה של סיוון, על שורה של תקלות בחדר מיון שנובעות מעומס יתר על הצוות והיעדר יד מכוונת:

"לאחרונה יצא לי לבלות שש שעות במיון, שבהן נתקלתי בכמות כל כך גדולה של תקלות, שלא ברור לי איך המקום מצליח לתפקד בכלל.

אם הצלחתם להתגבר על הניסיון להשיג אינפורמציה ממזכירה שלא יודעת איפה שום דבר נמצא, ומאחיות שלא מתקשרות עם הרופאים, תיאלצו לחכות שעות כי הוראות האשפוז שלכם נשכחו על המיטה, ולכן לא לקחו מכם בדיקות דם ואי אפשר להמשיך בטיפול. לחלופין, יכול להיות שייקחו מכם בדיקות מיותרות ואחר כך לא יהיה מה לעשות איתן ותחזרו לנקודת המוצא, של המתנה לבדיקות הנכונות.

נראה שאין במיון יד מכוונת או מישהו שהתפקיד שלו לוודא שהכול מתנהל כשורה. כל האחיות והרופאים עסוקים בהתרוצצות בין החולים, לאף אחד אין ראייה כוללת של איך המערכת מתפקדת, ופועלים בשיטה של כיבוי שריפות נקודתיות. אני מניחה שכמו במקרה של הרבה דברים אחרים, גם כאן אין כסף או תקן מתאים לאדם שינהל את חדר המיון וידאג שדברים יתבצעו כמו שצריך.

אלמלא בן הזוג שלי, שבכל פעם ניגש למזכירות כדי להזכיר להם שאני קיימת וממתינה לתוצאות של בדיקות, היינו מבלים שם עוד שעות ארוכות – ואולי גם נשלחים לעוד כמה בדיקות מיותרות שאף אחד לא היה רואה."