לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 22 ספטמבר 2014.

לפניכם סיפורה של ד', על חוסר מלאי מתאים בבתי מרקחת של תרופות חיוניות לחולי סרטן, וחוסר המודעות של הרופאים שרושמים את התרופות למחסור בהן:

"בתי, בת 40, חולה בסרטן שד מתקדם. היא עוברת טיפולי כימותרפיה שמחלישים את המערכת החיסונית שלה, אז כדי לחזק את המערכת החיסונית היא צריכה לקחת זריקות 'ניופוגן' אחרי הטיפולים (זריקות שמעודדות יצירת כדוריות דם לבנות).

תמיד יש בעיה להשיג את הזריקות האלה, ולה אין כוח לעמוד שעות בתורים בבית המרקחת, אז אני תמיד הולכת בשבילה, ורבה עם כל הרוקחות והרוקחים כדי שיתנו לי את הזריקות. תמיד יש מלאי מוגבל והם לא שמחים לתת את כל הזריקות שבמלאי שלהם. אומרים לי 'ניתן לך רק כמה זריקות, תחזרי בשבוע הבא בשביל היתר'. מזל שאני כבר פנסיונרית ויכולה לבזבז חצאי ימים על המתנה בבתי מרקחת.

לאחרונה בדיקות הדם של הבת שלי נראות לא טוב, עוד יותר מהרגיל, אז האונקולוגית שלה החליטה להעלות את המינון של הניופוגן – מ-300 ל-480. ניסיתי להשיג את הזריקות, ואמרו לי בבית המרקחת שבכל גוש דן אין להשיג זריקות במינון הזה. בכל גוש דן!! מה אני אמורה לעשות? איך זה יכול להיות, שרופאה רושמת תרופה כל כך נחוצה, כל כך חשובה, ואין להשיג אותה בשום מקום בכל האזור? אני לא מבינה – הרי אם מטופלת בכימותרפיה צריכה מינון עוד יותר גבוה של ניופוגן, זה אומר שהמערכת החיסונית שלה עוד יותר בסכנה, אז על אחת כמה וכמה שצריך להחזיק מינון כזה במלאי. לא?

בסוף מצאנו סוג של פתרון זמני, באישור הרופאה – היא תשתמש בזריקות של 300 מ"ל ותדקור את עצמה פעמיים כדי להגיע למינון שהרופאה רשמה. בינתיים ביקשתי בבית המרקחת שיזמינו בשבילה את הזריקות במיוחד. חבל לי על הסבל המיותר שלה, על הטרטורים האלה, על כל הדקירות. ההתמודדות שלה כבר מספיק קשה. אני רק שמחה שיכולתי לחסוך לה את ההתרוצצות בין בתי המרקחת בכל האזור.

כשרופאים רושמים תרופות, הם בכלל מודעים לזה שהרבה פעמים בתי המרקחת פשוט לא מחזיקים אותן?"