היא פשוט לא טרחה להסתכל על הצמיד או על התיק הרפואי שלי

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 22 אוקטובר 2014.

לפניכם סיפורה של שרון, על חוויותיה במיון במהלך ההיריון ועל טעות של רופאה שהייתה עלולה לסכן את חייה:

"במהלך חודשי ההיריון הייתי פעמים רבות במיון נשים – בגלל דימומים, או שהעובר הפסיק לזוז וכדומה. אני מאמינה שמלאך שמר עלי, כי אין הסבר אחר איך הצלחתי לצאת מזה בלי נכות לכל החיים.

עברתי ניתוח קיסרי. כמה ימים אחרי שהשתחררתי נפתח החתך של הניתוח. הלכתי למיון, זה לקח יותר מ-5 שעות המתנה. אני אלרגית לפניצילין – תמיד שמים לי צמיד אדום. אחרי פרוצדורה ניתוחית קטנה, מעין ניקוז, נתנו לי מרשם לאנטיביוטיקה. כשהלכתי לקנות אותו, הרוקחת שאלה אותי אם אני אלרגית למשהו, והרוקחת אמרה לי שזה פניצילין… פרצתי בבכי, כי לא רציתי לחזור למיון, הייתי כאובה ואומללה. הרוקחת התקשרה לרופאה, שאמרה בשלווה 'או, איזה טוב ששמת לב שהיא אלרגית'. היא פשוט לא טרחה להסתכל על הצמיד או על התיק הרפואי שלי.

במיון האחיות תמיד דיברו על זה שהן לא אכלו ולא שתו כל היום. הן היו מבולבלות וחסרות מיקוד וריכוז, בבית החולים לפחות היה חוסר רגישות תהומי. כשאת מגיעה עם דימום, את מפחדת שזו הפלה. אף אחד לא מתעדף אותך כשאת מדממת. אומרים לך בפרצוף שיכול להיות שזה הפלה. שבי ותמתיני לרופא, 4-5 שעות, בפחד אדיר. תחושה של זלזול, חוסר אמפתיה. מצד שני, את רואה שהאחיות חיוורות ואומללות, אין להן זמן לאכול ורגע לנוח."

promo-oct22

מחשבה אחת על “היא פשוט לא טרחה להסתכל על הצמיד או על התיק הרפואי שלי

  1. פינגבק: אוקטובר 2014 אצל גיא זוהר | מכתבים לבריאות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.