לאנשים חולים ולצוות שמטפל בהם מגיע הרבה יותר- חזרנו

חברות וחברים יקרים,

כפי שוודאי שמתם לב, הפרויקט לא התעדכן בשבועות האחרונים. הסיבה לכך היא אישית: לפני

עשרה ימים אחותי הלכה לעולמה, לאחר מאבק ממושך בסרטן. ליוויתי אותה לאורך שנים ארוכות של

ניתוחים, טיפולים, בדיקות ופרוצדורות רפואיות שונות ומשונות, והתלאות שהיא נאלצה לעתים לעבור

בין מסדרונות המרפאות ובתי החולים רק עודדו אותי עוד יותר להמשיך בפרויקט. ביחד איתה פגשתי

שוב ושוב ברופאות ורופאים, אחיות ואחים שעשו מעל ומעבר לנדרש, בתנאים לחוצים עד בלתי

אפשריים. אפילו בישורת האחרונה של מחלתה, כשלחצנו שוב ושוב על לחצן המצוקה בהוספיס,

האחות שבאה בריצה בסופו של דבר התנצלה שלקח לה כל כך הרבה זמן להגיע: "אני האחות

היחידה במחלקה שיכולה לענות לקריאות", אמרה לנו.

לאנשים חולים ולצוות שמטפל בהם מגיע הרבה יותר. הבעיה היא שאנשים במצבים כאלה עסוקים

במאבק הישרדות, ואין להם זמן או כוח להתלונן או לעמוד על זכויותיהם. על זה בדיוק בונים נציגי

הציבור שלנו. הם יודעים שמדובר בציבור מוחלש, תשוש, מיואש. לחולים ולאנשים שמטפלים בהם

אין לובי, אין הון, אין גז טבעי ואין פצצה אטומית. כל מה שיש להם הוא מערכת קורסת שהם מנסים

להציל מה שרק אפשר ממנה.

אחותי תמכה בפרויקט "מכתבים לבריאות" מרגע לידתו. בזמן טיפולים כימותרפיים, היא סיפרה עליו

לחברותיה ולאחיות שטיפלו בה. היא תרמה לי כמה וכמה סיפורים מהחוויות האישיות שעברה. היא

האמינה תמיד בכוחם של אנשים לשנות, לא משנה באיזה מצב. הצלחתי להתגבר על חלק גדול

מהציניות שלי, שאמרה לי שמדובר במאבק שנדון לכישלון, כשראיתי את הנחישות שבה נלחמה

במחלתה ועשתה הכל כדי לחיות חיים מלאים וטובים, למרות המגבלות, למרות החוסרים, למרות

שלא תמיד היתה יד מושטת לעזרה.

אני חושבת שאנשים חולים יכולים להילחם. ואני רוצה לעזור להם. זו המהות של "מכתבים לבריאות".

אנשים רבים אומרים לי ששום דבר לא ישנה את המצב. אני מבינה את הייאוש שלהם, אבל מצד שני

– שום דבר באמת לא יעזור. לא יעזור לנו לא לעשות כלום. אם אין לנו ממילא מה להפסיד, למה שלא

ננסה להשמיע קול גדול וחזק ככל שניתן, להציף את משרדי הממשלה ואת התקשורת בסיפורים

שלנו, עד שלא יוכלו להתעלם מאיתנו יותר? נכון, ייקח זמן עד שנראה הישגים. זה מרתון, ואנחנו

חייבות וחייבים לגייס הרבה סבלנות. חומות בצורות לא נופלות ביום אחד.

אבל תראו מה השגנו עד עתה. למרות הכל, הנושא של קריסת מערכת הבריאות עלה לכותרות

בחודשים האחרונים הרבה יותר מבעבר. קיבלנו תגובות ממשרדי הבריאות והאוצר, יצרנו קשר עם

חברות וחברי כנסת, תרמנו למאבק של ההסתדרות הרפואית בישראל. וחשוב מכל: אפשרנו ליותר

מ-200 סיפורים של אנשים לצאת לאוויר העולם, כדי לצייר תמונת מצב עדכנית של מערכת הבריאות,

שהיא אות קלון ותעודת עניות לממשלה שממשיכה לא להעלות את המשבר הזה לראש סדר

העדיפויות הלאומי.

קחו את הזמן לכתוב ולשלוח לנו סיפורים – על מחסור בתורים, המתנות בלתי נסבלות במוקדי רפואה

דחופה וחדרי מיון, המתנות במשך חודשים ארוכים לבדיקות חשובות או לניתוחים, משמרות ארוכות

ועמוסות שלא מאפשרות טיפול איכותי, וכל דבר אחר שחוויתם, שמתאר את המשאבים המדלדלים

והולכים במערכת. בבקשה, אל תחשבו שהסיפורים שלכם לא מספיק חשובים או לא מספיק ראויים

לתשומת לב. אנחנו נפרסם ונשלח את הסיפורים, בשמכם או בעילום שם כרצונכם, ונדאג להמשיך

להציף אותם למעלה לגורמים המתאימים כל עוד ימשיכו להגיע אלינו סיפורים וכל עוד המערכת

תמשיך בקריסתה. אנא תמכו בפרויקט "מכתבים לבריאות" על ידי שליחת מכתבים והפצת הפרויקט

לכמה שיותר אנשים.

הייתי עושה הכל כדי לחסוך מאחותי אפילו דקה אחת מיותרת של סבל. עזרו לי לחסוך סבל מכולנו,

עכשיו ובעתיד.

תודה,

הילה בניוביץ'-הופמן בשם צוות "מכתבים לבריאות"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s