לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 21 ליולי 2015.
לפניכם סיפורה של ח', רופאה בבית חולים המבינה לליבם של מאושפזים מתוסכלים – סיפור קטן על ייאוש וחוסר אונים של המערכת, שמאחד בין הרופאים למטופלים:
"אני רופאה כירורגית שעובדת במשמרות בבית החולים. בלילה אין מספיק חדרי ניתוח פעילים. לרוב מסתדרים אבל אם מגיעים יותר מדי ניתוחים דחופים בבת אחת, פשוט אין מי שינתח אותם.
דוחים את הצעירים והבריאים למחר כשיש צוות מלא, כי הם יעמדו בזה. אבל זה בעייתי. כואב להם. הם בצום הרבה שעות.
הרבה פעמים הם באים לצעוק עלי שהם בסבל, שהם מחכים יותר מדי זמן. אני עונה שהם צודקים. שאני איתם. אבל זה לא עוזר להם…"