לפעמים קוראים לנו 'מלאכיות', אני מתבאסת מהגדרות כאלו

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 18 לאוגוסט 2015.

לפניכם סיפורה א', אחות בבית חולים, על החרדות שמלוות אותה לפני תחילת המשמרת:

"אני אחראית משמרת הלילה. התקשרתי למחלקה כדי לברר מה קורה עם חולה שנמצא במצב ממש קשה, וגיליתי שחולה אחרת עברה עכשיו אירוע מוחי.

אם אתם תוהים מה זה אומר בפועל, זה אומר שנהיה שתי אחיות על 30 חולים, מהם 10 נותחו היום וזקוקים למעקב, אחת גוססת ואחת עם אירוע מוחי. אם מישהו מהחולים יצטרך טיפול יותר אינטנסיבי במהלך הלילה, האחות השנייה תישאר לבד לטפל בכל 29 החולים הנותרים. אפשר רק לקוות שלא ייווצר מצב ששניים מהחולים יצטרכו טיפול אינטנסיבי. או אפילו, רחמנא ליצלן, שלושה.

טכנית, יש אפשרות כלשהי להקפיץ כוח עזר. אבל זה תלוי אם יש את מי להקפיץ, לא תמיד יש, ולפעמים מעדיפים לשמור את ההקפצה למשמרת שבה אנחנו בקבלת חולים, בניגוד למשמרת הלילה.

אז לפעמים במקרים כאלה קוראים לנו 'מלאכיות' ואומרים שאנחנו עושות עבודת קודש, אבל אני קצת מתבאסת מהגדרות כאלה. זה נותן איזו הילה כאילו אנחנו יכולות לעשות הכל. זאת עבודה וצריך לגשת לזה ריאלית, לראות מה אפשר לבצע ומה לא. זה קשה."

letter-18.8

מחשבה אחת על “לפעמים קוראים לנו 'מלאכיות', אני מתבאסת מהגדרות כאלו

  1. יקרה
    אינני יודעת את שמך אך כמי שהיתה בתפקיד בכיר במערכת האישפוז אני יכולה להעיד שכל מילה אמת….אי אפשר לטפל ולהשגיח על 30 חולים ובדרך כלל יותר בתנאים אלה
    תמשיכו להשמיע את זעקתכן ואת זעקת החולים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s