לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 25 לאוגוסט 2015.

לפניכם סיפורה של תהילה על דודתה – עוד סיפור של מטופלת שנשלחה לבדיקות דחופות, שהמערכת פשוט לא יכולה לספק, וכל מה שנותר לה הוא להמתין ולסבול:

"לדודה שלי יש שלוש פריצות דיסק בגב התחתון שגורמות לה לסבל רב. היא מרגישה נימול ברגל שמאל (הרגל נרדמת), וכאבי תופת ברגל ובגב.

כבר שלושה חודשים, רופאת המשפחה שולחת אותה הביתה בלי טיפול ממשי ועם משככי כאבים שלא עוזרים, ואפילו טוענת שזה נגרם מבעיה אחרת, לא הבעיה בגב. כדי לברר בוודאות מה הבעיה היא זקוקה לצילום MRI ומיפוי עצמות, אבל אין תורים, אז בינתיים היא ממשיכה להמתין עד שיתפנה תור.

בלי הצילומים האלה, אי אפשר לדעת במדויק מה הבעיה, ולכן כל הזמן נותנים לה אבחנות אחרות. מומחה אורתופד אחד אמר שיש לה דלקת כרונית, והשני אמר שהכאבים הם תוצאה של פריצות הדיסק. היא נשלחה פעמיים לחדר מיון ושלוש פעמים למרפאת כאב. קיבלה זריקות לשיכוך הכאבים, ללא הצלחה, ונשלחה בחזרה לביתה.

בינתיים ידוע מבדיקות קודמות רק על פריצות הדיסק הישנות, ואין שום דרך לדעת אם יש פריצות דיסק חדשות או החמרה בפריצות הקיימות ללא צילום MRI – שהיא ממשיכה לחכות לו, כי אין תורים, לא ל-MRI ולא למיפוי עצמות. ובינתיים – המשך סבל וכאבים וטיפולים שלא ממש עוזרים. כל מה שיש לרופאים זה השערות.

קופת החולים לא יכולה לעזור לנו. הרופאה אומרת לה כבר חודשיים שתנסה לקבוע לה תורים דחופים, אבל אם אפילו הרופאה חסרת אונים ולא יכולה להקדים את התורים, מה אנחנו נגיד?…"