לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 4 לאוקטובר 2015.

לפניכם סיפורה של א', אחות ותיקה ומסורה המספרת בכאב לב על תנאי עבודה שלא מאפשרים לה להקדיש לחולים את תשומת הלב הראויה להם, ומאלצת אותה לסכן את חייהם:

"אני אחות כבר יותר מ-20 שנה. אני נתקלת בדברים שהם לא אנושיים מבחינת כוח אדם, מבחינת טיפול בחולים, מבחינת יחידות KTC (חדרי בידוד, עם תחנת אחות נפרדת וטיפול שאמור להתבצע בנפרד לגמרי משאר המחלקה, תוך שימוש בבגדי מיגון ואמצעי חיטוי בכל כניסה ויציאה מהחדרים). מחלקה כזו זקוקה לאחות שנמצאת אך ורק במחלקה הזו ומוקדשת אליה. הרבה פעמים, בגלל חוסר בכוח אדם, יוצא שאחות מטפלת ב-KTC ואז יוצאת משם ועוברת לחולים במחלקה הרגילה, כך שנוצרת סכנה של התפשטות החיידקים והדבקה של אותם חולים. זה מסוכן במיוחד אם עוברים מהבידוד לחולים סיעודיים, שיותר חשופים לסיכונים האלה. הרבה פעמים, בגלל מחסור בכוח אדם, קורה שנותנים לך לעבוד גם בבידוד וגם במחלקות הסיעודיות, ואני מרגישה שזה מאוד מסוכן ולא אחראי.

פה בבית חולים אין זמן לחולים סיעודיים. קשה לי מאוד, אני לא רגילה לעבוד כמו רובוט, אני רגילה לתת יחס אישי לחולים שלי. זה גורם לי להתאמץ עוד יותר.

יכולה להיות אחות אחת על שמונה חולים, ויש ימים שהמחלקות עמוסות עוד יותר, ותמיד יש ביקורות מהאחות האחראית ונזיפות שלא לוקחות בחשבון את התנאים האלה. את כל הזמן בלחץ, אין רגע מנוחה. אני מגיעה למשמרת חסרת אונים. בחודשים יולי-אוגוסט זה פשוט נורא. אנחנו עובדות בתת תנאים, בלי מזגן. לפעמים החולים סובלים כל כך מהחום בלי המיזוג, שהם בורחים ולא מוכנים להיות במחלקה. המאווררים בקושי עובדים. במחלקת הבידוד המצב עוד יותר גרוע. ולהנהלה לא מזיז בכלל. הם אפילו לא עולים למחלקות לראות את המצוקה של החולים ושל הצוות.

ההתייחסות לצוות הסיעודי איומה – אנחנו מרגישים מושפלים. אם אתם רוצים שנעבוד בצורה נורמלית, אנחנו צריכים תנאים מתאימים. אנחנו עובדות לפעמים עם קרחונים בתוך החולצה כדי להתקרר. ואם אנחנו מרגישות ככה, מה עם החולים?

בקרוב אמורה להיפתח מחלקת יולדות בבניין חדש, ומעבירים חצי מהאחיות למחלקה החדשה, במקום להוסיף עוד אחיות. כלומר מחלקים צוות של מחלקה אחת קיימת לשתי מחלקות. זה אומר, 50% בכל מחלקה. אם עבדנו במחלקה אחת 30 אחיות, עכשיו נעבוד בכל מחלקה 15 אחיות. זה נשמע למישהו הגיוני?

איך ייתכן לחלק צוות של מחלקה אחת לשתי מחלקות? על הגב של מי בדיוק? נוצר המון מתח בעבודה, אנחנו מרגישות תסכול ומרמור מזה שהם עושים איתנו מה שהם רוצים ואנחנו לא יכולות לדבר, למחות. אבל אם בגלל עומס העבודה קורית טעות או משהו דומה, אנחנו האחיות נותנות את הדין, ואין מי שיגן עלינו."