לא היה סיכוי שאתאושש אחרי עוד 26 שעות על הרגליים

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 21 לינואר 2016.

לפניכם סיפורה של א', רופאה מתמחה בכירורגיה, שמזכירה לנו שכאשר רופאים חולים ואין מי שיחליף אותם, הם נאלצים לבוא לעבודה בכל זאת – ולסכן גם את בריאותם-שלהם וגם את בריאותם של החולים:

"כבר בתורנות הקודמת הייתי חולה. ישנתי כל היום בתקווה להתאושש, אבל התעוררתי עם חום גבוה, והיתה לי עוד תורנות ביום למחרת, וידעתי שכנראה שאין מי שיכול להחליף אותי. מה אפשר לעשות?

לכאורה אפשר לבקש תורן חוץ, אבל כמעט בלתי אפשרי למצוא מישהו אחר שפנוי. בכירורגיה קשה למצוא מתמחה שלא נמצא בדיוק לפני או אחרי תורנות, כך שאם אין מי שיחליף אותי – חולה או לא – אני חייבת ללכת. אנשים לפעמים לא מודעים לזה שבבית חולים, כל המתמחים נאלצים לעשות תורנויות עם חום. פשוט אין לנו ברירה. אין מי שיחליף, ולא רוצים להזניח את המטופלים.

בסופו של דבר היה לי מזל, וחברי המתמחים עשו שמיניות באוויר כדי להחליף אותי. הם נהדרים. לא היה סיכוי שאתאושש אחרי עוד 26 שעות על הרגליים, וידעתי היטב שאני עלולה להדביק את המטופלים שלי. אני אסירת תודה לקולגות שלי.

אבל עם כל הכבוד למסירות ולאכפתיות של החברים בעבודה, זה לא פתרון. זה עקום שמי שמטפל בבעיות כאלה בסופו של דבר אינם קברניטי המערכת אלא חברי לשוחות. זה לא הוגן, שהם צריכים לקחת על עצמם עומס נוסף כדי שהמערכת תתפקד."

letter-21.1

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.