לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 21 ליוני 2016.

לפניכם סיפורה של ל' על החלטה תמוהה של קופת החולים שלה להפסיק לאשר מעקב אחריה כשנמצאה בהיריון בסיכון גבוה, שבוע לפני שהייתה אמורה ללדת בלידה מתוכננת:

"אני נמצאת במעקב בשל היריון בסיכון, ועד עכשיו אישרו לי את כל הפרוצדורות שהייתי צריכה בבית החולים. פתאום ברגע האחרון החליטו לא לאשר, ולא לתת טופס 17 באותו מקום שבו טופלתי עד עכשיו. כלומר, שברו את הרצף הטיפולי. פתאום החליטו שאני לא צריכה המשך מעקב בית החולים ושמספיק מכון כלשהו בקהילה.

כל זה קרה בדיוק בשבוע הכי קריטי, שנייה אחרי ששוחררתי מאשפוז ועם לידה מוקדמת מתוזמנת לשבוע הבא. שתבינו – אושפזתי לארבעה ימים בגלל חשד לירידת מים וזיהום מי שפיר וחום לא מוסבר. שוחררתי ביום חמישי מתוך ידיעה שהיום, בראשון, אחזור לבית החולים לוודא שהכל תקין. ועכשיו לא מאשרים לי לעשות את זה.

מבחינת הוועדה המאשרת של קופת החולים, יש מרכזי בריאות האישה עם מוניטורים ואולטרסאונד. ופתאום אני צריכה ללכת לשם ולא לרופאים הקבועים שלי בבי"ח. רק אחרי ארבע שיחות לחוצות והתעקשות על ערעור נוסף הם אישרו, אבל זה היה מאוחר מדי – האישור התקבל אחרי המועד של הבדיקה. נאלצתי להשאיר פיקדון.

לא ברור לי למה רק עכשיו, בשלב כל כך מאוחר של ההיריון, הם נזכרו שיש מרכזי בריאות בקהילה וכל זה? הרי ממילא אני לחוצה מספיק, וכבר יש לי הבנה ושפה משותפת עם הרופאים שטיפלו בי כל התקופה הזו, והם מכירים היטב את המצב שלי…

חוץ מזה, מרכזי בריאות האישה לא נועדו לטיפול בהריון בסיכון גבוה. זו הסיבה שברגע שאת מאובחנת, מפנים אותך מיד לטיפול בבית חולים. נראה שפשוט לא התחשק להם לאשר יותר, והעיתוי היה הכי גרוע שיכול להיות."