ההורים סופגים את נזקי המערכת כל יום

"הפחד הכי גדול הוא לפספס משהו אצל ילד חולה בגלל העומס", אומר ד"ר עידו שפר, מתמחה ברפואת ילדים, בית־החולים דנה, איכילוב, בסדרת העדויות בכתבתה של רותם אליזרע ב-Ynet:

"בחורף חולים יותר, בעיקר ילדים. המון ילדים נמצאים בכל רגע נתון במיון, ולעיתים לוקח המון זמן עד שאנחנו פוגשים את החולה. זה אתגר לאתר את החולים הזקוקים לטיפול המהיר, אלו שלא יכולים להמתין זמן רב בתור, זה אתגר שאנחנו מתמודדים איתו יום־יום.

קורה לא אחת שילדים ובני המשפחות שלהם צריכים להמתין כמעט יממה במיון עד שהם עוברים למחלקה כי אין מספיק מיטות. ברגע שנוצר פקק במיון, העומס מצטבר והפחד העיקרי שלנו הוא לפספס משהו. אנחנו חוששים תמיד שיש ילד שמחכה בשקט בתור אבל הוא מאוד חולה ואין מי שיכול לראות אותו או אין איפה לטפל בו.

כשמשפחה של ילד ממתינה במיון 24 שעות ומחכה שתתפנה מיטה לשים את הראש ולקבל טיפול, ההורים מתוסכלים, כועסים ובצדק. הרבה פעמים אני פשוט מנסה להרגיע את הרוחות ולמנוע אלימות כי בני המשפחות ממתינים יותר מדי.

כשלמדתי רפואה ידעתי שקשה ועמוס בבתי־החולים, אבל אתה אף פעם לא מוכן לזה. גם היום אני מופתע כל יום מחדש שככה עובדת מערכת הבריאות שלנו שנמצאת בתת־תקינה נוראית. אני רוצה לתת טיפול מיטבי אבל אני לא יכול. אין לי את הזמן.

אנחנו חיילי הקצה שעומדים בשורה הראשונה מול הילדים, וההורים סופגים את נזקי המערכת כל יום.

הבעיה הזו נמשכת לא מעט שנים ולמרות שמציפים אותה שוב ושוב, אנחנו לא מרגישים את השינוי. כל שינוי לשיפור המערכת שעשו בשנים האחרונות הוא טיפה בים. אני לא ראיתי תוספת של כוח אדם, לא ראיתי יותר מיטות ולא ראיתי יותר רופאים בכירים בחדר מיון בשעות הלילה. המצב הזה חייב להסתיים."

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 22 לפברואר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s