אם זה לא היה עבור אבא שלי הייתי בורחת מכאן מזמן
אוזלת היד של המערכת, עומס העבודה, שחיקה וסתם זלזול. כל אלו גובים חיים.
קורע את הלב שאדם בסוף חייו צריך למצוא את עצמו בסבל שכזה
מותו הטראגי היכה בתדהמה את חבריו לעבודה
התורים לניתוחים ציבוריים ארוכים – עד כדי המתנה של שנים לניתוח פשוט
לכולנו מגיע לקבל הרבה יותר כשאנחנו זקוקים לשירותי מערכת הבריאות
מצאתי אותה עם כותונת חצי מופשלת, ספוגה סיילין
מדינה שאין לה כבוד למייסדיה ואין לה כבוד לנכים וחולים בה
סיכנו אותי ואותה, ומחוסר זמן וכוח אדם, אף אחד לא בדק
יש כעס, ייאוש, עצב, מרמור ובראש ובראשונה כניעה
אני ניגשת אליה, היא אוחזת בידי ומתחננת שלא אשאיר אותה לבד
העיניים של הטכנאי לא זזו מהחזה שלי, אפילו לא כדי להסתכל במסך
מכתבים לבריאות 