אני מקווה מאד שזירזתי את התהליך מספיק…
התור הפנוי הקרוב ביותר היה לאמצע מאי
הצוות 'אלתר' עוד חדר בידוד
ראיתי את הצוות הרפואי עושה מאמצים אדירים, אבל קורס תחת העומס
למה מוותרים עליהן מראש?
זוהי רפואה חסרת-לב במקרה הטוב
דווקא בבית חולים מרכזי וידוע, צריך לבלות ימים שלמים בטיפולים כימותרפיים, שגם ככה קשים ומתישים
אישה אחרי כימותרפיה אינטנסיבית ועם שום מערכת חיסון בכלל. במיון.
כל זה כדי לחסוך כמה גרושים על חשבונם של חולי סרטן
בכל גוש דן אין להשיג זריקות במינון הזה
לא הוגן שדווקא החולים האונקולוגיים צריכים להמתין דקות ארוכות במצב של אפיסת כוחות
הרופאים של אבא שלי ראו בו קודם כל שמן ורק אחר כך בן אדם
מכתבים לבריאות 