לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 19 אוגוסט 2014.

לפניכם סיפורה של א' מינואר 2014, על האופן שבו הרפואה הציבורית דוחפת את המטופלים בלית ברירה לזרועות הרפואה הפרטית היקרה:

"הסיפור שלי לא נוראי כמו סיפורים אחרים שמופיעים כאן. הוא די שגרתי. זה, כנראה, חלק מהבעיה.

בתי אושפזה עם דלקת בדרכי השתן כשהייתה בת שנה. קבענו תור לאולטראסאונד כליות כשלושה חודשים לאחר השחרור. היו ממצאים מחשידים. קבענו תור לאולטראסאונד למעקב. למזלנו, בהמלצת רופא המשפחה, קבענו מראש ליום לאחר מכן תור לנפרולוג.

הממצאים באולטראסאונד הנוסף היו מדאיגים. נפגשנו עם הנפרולוג למחרת. צריך לעשות בדיקה נוספת (ציסטוגרפיה). היא לא דחופה, אבל כדאי לעשות אותה תוך פחות מחודש, אחרת עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לכליות. אבל אי אפשר היה להשיג תור לבדיקה תוך פחות מחודש.

אז הנפרולוג אישפז אותנו במחלקת ילדים בבית החולים בו הוא עובד, כדי לקבל את הבדיקה באופן דחוף. אני מניחה שאנשים שמבינים יותר ממני במערכות בריאות יודעים כמה זה בזבזני מבחינת משאבים.

הילדה התאשפזה, ועלה לה החום. בגלל שלוקח כמה ימים לשלול דלקת בדרכי השתן שמונעת את ביצוע הבדיקה, היא השתחררה אחרי אשפוז מיותר ללא ביצוע הבדיקה. הנפרולוג, האורולוג מבית החולים, רופא המשפחה ואולי עוד כמה אנשים טובים ששיתפו פעולה הצליחו להשיג לנו תור מוקדם יחסית (לא, בלי פרוטקציה). למעשה, התור היה כל כך מוקדם, שלא היה שום סיכוי לקבוע תור לאורולוג מבית החולים שליוה אותה באשפוז, וענה לטלפון מרופא המשפחה כשהיה בחופשה (!) כדי להבהיר ממצא שנכתב בצורה לא נכונה בתוצאות הבדיקה.

אז קבענו תור אליו בפרטי, שאותו הביטוח המשלים מכסה רק חלקית. הרופא החליט על המשך מעקב. לאחר כמה חודשים קבעתי תור לנפרולוג במקום לאורולוג מבית החולים, כי לא ידעתי למי מהם צריך. הנפרולוג אומר שזה צריך להיות האורולוג, אבל אי אפשר לקבוע תור אליו, והוא צריך לקבל בהקדם החלטות בנוגע להמשך הטיפול. קבעתי תור אליו לאחר בדיקת המעקב הבאה (כחודשיים לאחר הפגישה עם הנפרולוג).

הנפרולוג עיין בהמלצות האורולוג מבית החולים שניתנו באופן פרטי והמליץ על חוות דעת נוספת. המומחה המומלץ מקבל רק בפרטי. קבענו אליו תור. המומחה המליץ על ניתוח. הרופא המומלץ מנתח רק באופן פרטי, והוא הודיע לנו שיתכן שיעבוד בבית חולים ציבורי כלשהו באזורנו בהמשך, אבל לא יודע להגיד מתי ואם בכלל זה יקרה. אז קבענו ניתוח פרטי, בבית חולים פרטי, שאותו הביטוח המשלים מכסה עם השתתפות עצמית מקסימלית.

הגענו לפגישה שקבענו מראש עם האורולוג מבית החולים שהחל בטיפול, הוא המליץ על דרך טיפול אחרת. הקדיש לנו את כל הזמן הדרוש, והיה דרוש כי אין קשר בין הרישומים שלו בפרטי למה שרשום במערכת של קופת החולים, והפגישה הזו הייתה דרך קופת החולים. הוא יכול היה להקדיש לנו את הזמן הזה כי במקרה היינו אחרונים, התור שכל כך קשה לקבוע הוא בסך הכל של 10 דקות. החלטנו ללכת לניתוח הפרטי.

כל הרופאים שטיפלו בנו הם אנשים טובים, מקצועיים, סייעו לנו מעבר לדרישות תפקידם, אינם תאבי בצע והדריכו אותנו איך להתמודד עם המערכת כדי לקבל את הטיפול המיטבי לדעתם. אבל המערכת הציבורית כבר לא מסוגלת לתת את הטיפול המיטבי הזה."