לצפיה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 4 ינואר 2015

לפניכם סיפורה של א', על חוסר המודעות של המערכת לקשיים הבירוקרטיים שנערמים בדרכם של

מטופלים כשהם מנסים להשיג תרופות שנרשמו להם:

"אני חולה במחלת קרוהן (מחלה כרונית). לאחרונה הוחלט שאתחיל לקחת תרופה ביולוגית בשם 'יומירה'. התרופה ניתנת במזרק מיוחד או בעט (כדי להקל על המטופלים להזריק לעצמם).

ניגשתי היום לבית המרקחת כדי לבדוק אם יש להם במלאי או שהם צריכים להזמין במיוחד עבורי.

הרוקח נתן לי 2 מזרקים מתוך 4 (למרות שלי יש מרשם לעטים, וזה קריטי – כי המחט קטנה ודקה יותר בעט). הוא שלח אותי לבית מרקחת אחר לקבל את ה-2 הנותרים.

הסניף היה סגור. הוא שלח אותי שוב לסניף אחר. לאחר המתנה מרובה הרוקחת הסבירה שזו תרופה מיוחדת ומזמינים אותה עבור לקוח ספציפי, ולכן לא ניתן לנפק לי את התרופה.

אז חזרתי לסניף שלי. ראשית ביקשתי להחזיר את המזרקים, כי הם לא מתאימים לי, ושנית – ביקשתי שיזמין לי 4 עטים במקום.

הרוקח הסביר שיש לו ספירת מלאי ושבוע עמוס ולכן לא יוכל להזמין לי את העטים.

אני אתעלם לרגע מהעובדה שהוא טירטר אותי. אתעלם גם מהעובדה שהוא צעק עליי ובכלל התייחס אלי כאילו הוא עושה לי טובה. אני גם לא אציין את רמת התסכול שזה יצר אצלי ואת 3 השעות שבזבזתי, רק בשביל לרכוש תרופה.

אבל מה שמקומם זה התירוץ הבירוקרטי. איפה נשמע דבר כזה שבגלל ספירת מלאי לא תוזמן לי תרופה? או שאאלץ לחכות לשבוע הבא בשביל שהיא תוזמן עבורי?

אז לאחר שאני הרמתי את קולי ועירבתי את מנהל המרפאה, הרוקח בעצמו הציע שיזמין עכשיו כך שהתרופה תגיע לסניף בעוד יומיים. אם היה מגדיל ראש, ונזכר שהוא נותן שירות לאנשים חולים, כל זה היה נמנע. אבל כנראה שרק בצעקות אפשר להשיג ולקדם עניינים במדינה הזו. עצוב מאוד. לא הגשתי תלונה נגד בית המרקחת כי הייתי מאושפזת שבועיים, ופחדתי שאם אתלונן לא אקבל יחס טוב. אחר כך כבר לא ראיתי בזה טעם.

כמה ימים לאחר מכן סוף סוף הצלחתי לרכוש את התרופה בעטים. הרוקח שם את זה בשקית רגילה ושיחרר אותי לדרכי. 4 ימים אחרי, הגיעה אחות מהחברה כדי להדריך אותי כיצד להשתמש בתרופה. כששאלה מתי הוצאתי את העטים מהמקרר, הייתי בהלם.

 

נהדר, נכון?

הרוקח גם לא ידע מה תנאי התשלום הרבעוני. זו תרופה יקרה שעולה 6000 שח לקופה, ועכשיו תלך לפח."