יש לך בעיה אורתופדית? יש לך בעיה. המתנה ארוכה מדי לבדיקות, המתנה ארוכה עוד יותר לטיפול, ואם הצלחת לעבור את כל זה ולהגיע לפיזיותרפיה בקופת החולים – המטפל יישאר לידך אולי חמש או עשר דקות ובשאר הזמן יתרוצץ בין שאר המטופלים, כי זה מה שקורה כשיש יותר מדי פציינטים ופחות מדי מטפלים. מספרת א':

"בעקבות כאבי תופת בצוואר ובזרוע, הספקתי לפני חופשת החגים בראש השנה ללכת לאורטופד מכבי שהיה פנוי, שרשם לי ארקוקסיה נגד דלקת לשבועיים. זה לא עזר. עברתי לאורטופד שקיבלתי המלצה עליו כי הוא מומחה. הנ"ל ערך בדיקות וביניהן ביקש כי אניח את ידי על בטנו לצורך הבדיקה. כשיצאתי משם, חשבתי שזה לא לעניין. בכל מקרה, נשלחתי על ידו לבדיקה עצבית בחשמל. הרופאה הבודקת היתה מאד עוינת ומאד לא נעימה כך שסירבתי לבקשתה לבדיקה במחטים.

סוף סוף, האורטופד הבא בתור החליט לשלוח אותי ל-MRI (אחרי יותר מחודש של כאבים). לאחר המתנה של 12 יום קיבלתי אישור מ'מכבי'. בינתיים האורטופד השני נתן לי סוג שונה של כדורים נגד דלקת, וגם הם לא עזרו כלל.

ועכשיו המשימה היתה להשיג תור ל-MRI. הציעו לי את התור הראשון שהיה פנוי בעוד חודשיים וחצי. בתמימותי חיפשתי תור בשעות בהן ניתן להגיע לרמת החייל בתחבורה ציבורית, כיון שעלויות של מוניות הן יקרות מאד עבורי. די מהר הבנתי שעדיף שאשכח מזה.

תוך כדי שיחה ראתה הפקידה שדיברה איתי, כי התפנה לפתע תור בשבוע שאחר כך ביום שישי בשלוש בלילה, אך בטרם הספיקה לקבוע אותו עבורי, היא ראתה כי תור זה נשמר על ידי המנהל, ולכן, היא התנצלה ארוכות ואמרה כי היא לא יכולה להציע לי אותו. שאלתי כיצד אוכל להיכנס לתורים השמורים וכמה זה יעלה לי. היא התנצלה בעצב.

רק להזכיר – אני עדיין על משככי כאבים, מזה חודשיים וחצי.

מכר שלי הזכיר את הבטחתו של השר ליצמן לעזור בקידום תורים. ובאמת פניתי לעוזריו של השר, והתור שלי קודם לשבועיים אחרי פנייתי במקום עוד חודשיים.

אך לאחר הבדיקה, הפענוח בושש לבוא גם אחרי עשרה ימים. נאלצתי להתחנן, והפקידה אמרה כי העבירה את הטיפול בי למסלול מזורז (מה זה אומר?).

ועכשיו עלי לחכות לאורטופד שיסביר לי מה כתוב בפענוח הבדיקה. סיכמנו כי הוא ידבר איתי טלפונית, אך מאחר וה-MRI שלל פגיעה בעמוד השדרה, האורטופד לא הקדיש זמן כדי לשוחח ולהסביר לי את הממצאים, רק אמר כי אפנה לפיזיותרפיה, ואמשיך לקחת משככי כאבים עד שהפיזיותרפיה תעזור.

לצערי, בעבר כבר עברתי בקופ"ח פיזיותרפיה שבה משאיר המטפל כל מיני מכונות לפעול על גופך (לא טיפול בליווי מלא של מטפל), וכעבור חצי שנה של טיפולים כאלה הבנתי כי הטיפול לא עוזר לי כלל. מיואשת, התייעצתי כעת עם פיזיותרפיסטים מהמגזר הפרטי שהסבירו לי שלמרות שהקולגות שלהם בקופות החולים עשויים להיות מצוינים, הם חייבים לספק מכסות לקופה, ולכן הטיפול באמת אינו פרטני – ואינו יעיל.

אני עדיין בכאבי תופת, קשה לי לישון, קשה לי לעבוד, ועדיין על כדורים משככי כאבים. אין לי מושג מה לעשות."

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 04 לפברואר 2018