אחרי בכי ותחנונים, ו-14 שעות צום, האחות נתנה לי כוסית עם מעט מים
כל פעם אני תוהה האם היא תגיע הביתה בשלום
בהתחלה חשבתי שאנחנו בפארודיה, אבל אז אמא שלי התחילה לבכות
את הכל ראיתי במו עיני. כל מי שהיו בבית חולים מספיק זמן רואים ויודעים
למה למטופל מגיע שרופאה עייפה תזיק לו או תטעה באבחנה?
תמיד באו לקראתנו, הסבירו הכל בפירוט והיו שם בשבילנו
הפצע המדמם של הפריפריה עשוי להפוך לכשל רב מערכתי אם לא יטופל
המערכת הציבורית קורסת, התורים מתארכים, החולים סובלים
ראיתי הפשטה של חולים דמנטיים מכל בגדיהם בלי וילון ובדלת פתוחה למסדרון
כשמתמחים עובדים 26 שעות ברציפות, נשפך דם
ביטלתי את הרופא הפרטי, קיבלתי היום מכתב שנקבע לי אצלם תור ל-3 בנובמבר
תסבירו לי שוב על מה אנחנו משלמים 5% מס??
מכתבים לבריאות 