הגוף זוכר את העייפות הנוראה, את הערפול בראש
אני עדיין בכאבי תופת, ואין לי מושג מה לעשות
כולנו נכנסנו ללחץ, חלק הלכו לאיבוד והם לא מקבלים טיפול
אני אדם נורמטיבי שזוכר היטב שאמא שלו שבויה בידי הרופא הזה
מחליטים שצריך לנתח, אבל דוחים ביום – הרי חג עכשיו
'הצלחנו להביא סטודנטים' – זאת אומרת, הצלחנו לעבוד עליהם
לא עזרו הפצרותיי על החולה הצעיר עם מצב החירום הרפואי
חיכינו בתור עם אנשים חולים כשלאמא שלי מערכת חיסון ירודה בגלל הטיפולים
מערכת הבריאות היא לא בחינם, אנחנו משלמים עליה מכספי המיסים שלנו.
כשהבינו שהגעתי לבד ואני צריכה לנהוג בחזרה הביתה – סידרו לי מיטה
את הניתוח היא עברה באפריל – אותו חודש שהוצע לה ל-MRI במקור
השעה וחצי הראשונות לא שולמו, אלא הולכות "לצורך ימי השתלמות".
מכתבים לבריאות 