אז לא מספקים מוצרים ומצד שני אני בבידוד…
כואב לי לחשוב על העוול שנעשה לגוף שלו בימים האחרונים שלו איתנו
הטיפול במלואו עובר להורים והאחיות רק מפקחות מרחוק
הם פשוט קורסים תחת העומס
מצאתי אותה עם כותונת חצי מופשלת, ספוגה סיילין
מדינה שאין לה כבוד למייסדיה ואין לה כבוד לנכים וחולים בה
אחרי קרוב לשעה, מישהו ראה אותי על כסא גלגלים בלי חמצן
איזו זכות יש להכניס את הרופאים למצב שבו המחלקות מתנהלות כמו שדה קרב?
את הכל ראיתי במו עיני. כל מי שהיו בבית חולים מספיק זמן רואים ויודעים
מה היה טיב הטיפול בה אם היא היתה שם לבדה?
זה לא משחק ילדים, אלו חיי אדם
האם יתכן שהבעיה במערכת הרפואה הציבורית לא ניתנת לפתרון באופן טכנולוגי?
מכתבים לבריאות 