לא יכולתי לשכב מרוב כאבים. לא ניגשו אלי משך 4 שעות, עד שהבת שלי הקימה צעקות.
חיכינו במיון בלי סיבה כארבע שעות נוספות
אחרי כמעט עשרים דקות, היא קראה לי
יושבת אישה מבוגרת במיון ובוכה מכאבים. במשך שעות
אבי ניצול שואה, הצליח להינצל מהתופת של הגרמנים ושל אירופה, אך את התופת של בית חולים וולפסון ומערכת הבריאות הקורסת של מדינת ישראל הוא לא שרד.
אצלי ההזנחה נגמרה בשלום
שכבתי שעות מכוסה קיא, מטונפת וחסרת אונים
במשך כמעט שנה הייתי ללא טיפול תרופתי או מעקב של פסיכיאטר
לאבד ילדים שאפשר להציל בגלל זה נראה לי לא מוסרי
"ראיתי אנשים שלא מקבלים את הרפואה שמגיעה להם"
"שני רופאים צעירים, עובדים ללא הפסקה. גם את הכריך – אוכלים תוך כדי עבודה"
"7 שעות בשביל צילום רנטגן, 5 דקות של שיחה עם הרופא וכדורים מעולים"
מכתבים לבריאות 