כואב לי לחשוב על העוול שנעשה לגוף שלו בימים האחרונים שלו איתנו
אבל כאמור קשישים לא מעניינים אף אחד
קורע את הלב שאדם בסוף חייו צריך למצוא את עצמו בסבל שכזה
מצאתי אותה עם כותונת חצי מופשלת, ספוגה סיילין
אף אחד לא ישב אתנו לרגע להקשיב ולשמוע מה המשמעות בשבילנו
אחרי בכי ותחנונים, ו-14 שעות צום, האחות נתנה לי כוסית עם מעט מים
תמיד באו לקראתנו, הסבירו הכל בפירוט והיו שם בשבילנו
ראיתי הפשטה של חולים דמנטיים מכל בגדיהם בלי וילון ובדלת פתוחה למסדרון
כשמתמחים עובדים 26 שעות ברציפות, נשפך דם
אמא נפטרה בשל הזנחה ורשלנות של בית החולים
הם התחילו לתקוף ולהתווכח במקום להתייחס
האם יתכן שהבעיה במערכת הרפואה הציבורית לא ניתנת לפתרון באופן טכנולוגי?