אופס – מסתבר שהסרטן שלנו, שהתרופה המיועדת לו איננה בסל
נדרשים להמתין שנתיים-שלוש לפני שיימצא להם מקום להתמחות
נרדמתי בעיניים פקוחות
מה שאנחנו רוצים זה לחזור הביתה עם מצפון שקט
נראה שפשוט לא התחשק להם לאשר יותר
גם להם קשה, הם אינם מסוגלים לטפל בחולים כפי שצריך
היו פעמים שממש ניקרתי בניתוח. אנחנו עושים טעויות שעולות בחיי אדם
זה באמת מתסכל, אבל אני לא מסוגלת פיזית לעשות יותר משאני עושה
מי נפגע מזה? נכון, בהתחלה המתמחים. ואחר כך? כולנו
אין תורים בכלל, צריך לנסות עוד חצי שנה
אנשים הזקוקים לטיפול נפשי נופלים בין הכיסאות
קורסת. בלי להתקלח, בלי לאכול, בלי הכרה
מכתבים לבריאות 