לפנות בוקר המתמחה בפנימית התפנה. הוא היה כל כך עייף.
בשנים האחרונות, חלה התדרדרות
העדפתי כבר למות בבית
בית חולים שמשרת עשרות אם לא מאות אלפי אנשים מאויש ברופא אחד ויחיד בלילות
כשאת מגיעה לחדר מיון במצב גרוע אין לך יותר מדי ברירות
עדיף שיישאר באשפוז ומחר בבוקר תורן ערני יבדוק שלא פספסנו כלום
האם מישהו רצה לרצות את המערכת ולחסוך בעלויות הבדיקה?
הילדה בסכנת חיים
כל אותו זמן לא היה גורם כלשהו שנאות לדבר איתנו. הרגשנו שאנחנו שקופים
ראיתי את הצוות הרפואי עושה מאמצים אדירים, אבל קורס תחת העומס
בינתיים ילד עם חתך עמוק ביד דימם על הרצפה מבלי שאיש התייחס אליו
אם אבחר ללדת שוב, אני מקווה שזה לא יהיה בישראל
מכתבים לבריאות 