איך אפשר לכעוס על מי שממתין שעות לקבלת טיפול ובדרך פשוט התייאש?
טוב שיש מערכת בריאות ציבורית, חבל שיש שווים ושווים יותר
פחדתי להשאיר את סבתא וללכת, אבל לא הייתה לי ברירה
היא התעצבנה עליי שאני לא 'זזה' מהר יותר
אין לה כבר כוח לחיות. 'אני רוצה למות', היא אומרת לרופא ששואל מה שלומה.
בסוף הם העמידו את האלונקה וקשרו אותי כדי שאני לא אוכל לזוז
והוא עונה שהיא הסתבכה עם הקופה, יהיו לה בעיות
וכל הזמן הזה אני בוכה מכאבים ובקושי יכולה ללכת
החולה במיטה, והמלווה אמור לעמוד לצדו שש, שמונה ועשר שעות
אני יודעת שהמצב קשה אבל זה לא מצדיק דבר כזה
איך הפכה מערכת הבריאות לטכנית, ביורוקרטית ומשפטית כל כך?
לאחיות ולרופאים אין מספיק זמן לטפל
מכתבים לבריאות 